תנועת ידיים מעוררת מצמוצי עיניים בקרב חולי פרקינסון

תנועות ידיים גרמו למצמוץ עיניים אצל גבר בן 70 עם מחלת פרקינסון, מחקר מקרה שדווח לראשונה. אמנם דרושים מחקרים נוספים לאישוש או הפרכה של נתונים אלו אולם בהסתמך על ממצאים אלו, חוקרים בוחנים את האפשרות כי התפרצויות של מצמוץ עיניים הנגרמות על ידי תנועות ידיים יכולות להיחשב כסימן היכר פוטנציאלי של מחלת פרקינסון.

המקרה פורסם בכתב עת העוסק בהפרעות תנועה. פגיעה ביכולת העיניים למצמץ הינה סימפטום מוטורי אופייני למחלת פרקינסון. מחקרים מצביעים כי קיים קשר בין רמת הדופמין במוח, הנמוכה במיוחד ובצורה חריגה בקרב חולי פרקינסון, ובין הקצב שבו אדם ממצמץ בעיניו באופן ספונטני.

שחרור דופמין, מצמוץ ופרקינסון – ההקשר

רפלקס המצמוץ שמקורו בגזע המוח, מתעורר בדרך כלל על ידי גירוי של הקרנית, היא השכבה החיצונית השקופה בקדמת העין. כמו כן, גם גירוי קולי וחזותי וכן תנועות של הגפיים – מקורם בגזע המוח.

על פי הממצאים, חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת נאגויה סיטי מערב ביפן תארו מקרה של התפרצויות ותנועות עפעפיים אשר נגרמו על ידי תנועות ידיים בחולה פרקינסון.

המטופל בן ה-70 סבל מתנועות ידיים איטיות הן בשתי הרגליים והן ביד שמאל, עם רעד במנוחה באצבעות הרגליים השמאליות וקשיחות קלה בשתי הרגליים. הטיפול באדם כן גילה יתרונות כאשר נטל תרופה בשם לבודופה המגבירה את רמת הדופמין. כך, אובחן אותו אדם כסובל מפרקינסון.

ההיסטוריה הרפואית של המטופל לימדה על שלוש שנים של קשיים ואף קפאון בזמן הליכה, הליכה בצעדים קצרים ונטייה להאיץ את התנועות בעת ביצוע תנועות חוזרות ונשנות. כמו כן, אותו אדם סבל מנפילות תכופות בעת הליכה או עמידה.

במהלך בדיקות שהתבצעו כאשר המטופל לא נטל את תרופת הלבודופה, הוא התבקש לבצע תנועות ידיים הכוללות פתיחה וסגירה של כפות הידיים, הקשה באמצעות האצבע המורה והאגודל, היפוך היד ועוד.

תנועות אלו הביאו את המטופל למצמץ בעיניו באופן מידי ועם זאת, לא נמצא כי הוא מצמץ בעיניו כאשר הבוחן הקיש באצבעו שלו.

מצמוצים בעיניים

בדיקות נוירולוגיות בוצעו שוב כאשר המטופל כן נטל תרופות, וההתבוננות בתנועות ההקשה באצבעות גרמה להתפרצויות של מצמוצים בעיניים בדומה לאלו שהתקיימו כאשר המטופל לא נטל לבודופה. כאשר הוא נמנע ממבט בתנועות הידיים, מצמוץ עיניו התרחש רק בעת פתיחה וסגירה של הידיים.

תופעה זו לא תוארה קודם לכן בממצאים או בספרות ובהתחשב בעובדה כי תנועות היד נכללות תמיד בשדה הראייה של המטופל, בין אם המרכזי או ההיקפי, התפרצויות של מצמוץ עיניים יכולות להתרחש כתגובת הגנה מפני תנועות ידיים חוזרות ונשנות.

זהו למעשה המחקר הראשון החושף כי ניתן להביא להתפרצויות של מצמוצים באמצעות תפיסה חזותית של תנועות ידיים חוזרות ובכך, ניתן לחזות התפרצות עתידית של פרקינסון.