מחלות קרנית העין

הקרנית היא רקמה שקופה בצורת כיפה הנמצאת בקדמת העין. הקרנית ממלאת תפקיד חיוני במיקוד קרני האור המגיעות אל העין ובהגנה על העין. עם זאת, מצבים שונים יכולים להשפיע על הקרנית, מה שמוביל למחלות קרנית העין. כאן נכיר את סוגי מחלות קרנית העין, הסימפטומים שלהן, שיטות אבחון, סיבוכים פוטנציאליים, טיפולים זמינים ואמצעי מניעה.

סוגים של מחלות קרנית העין:

1. קרטיטיס Keratitis: דלקת קרנית מתייחסת לדלקת בקרנית, הנגרמת לרוב על ידי זיהומים, פציעות או מצבים אחרים. קרטיטיס זיהומית עלולה לנבוע מחיידקים, וירוסים, פטריות או טפילים, בעוד שקרטיטיס לא זיהומית יכולה להיות קשורה ליובש בעיניים, חשיפה לחומרים מגרים או הפרעות אוטואימוניות.
2. ניוון בקרנית: ניוון קרנית הוא מצב גנטי המאופיין ברקמת קרנית לא תקינה. מצבים של ניוון בקרנית העין יכולים להשפיע על השקיפות ועל הצורה של הקרנית, מה שמוביל לבעיות ראייה.
3. שפשופים בקרנית: שפשופים בקרנית מתרחשים כאשר השכבה החיצונית ביותר של הקרנית, הנקראת אפיתל, נשרטת או מגורדת. הם יכולים לנבוע מטראומה, חפצים זרים בעין או שימוש לא נכון בעדשות מגע.
4. כיבים בקרנית: כיבים בקרנית הם פצעים פתוחים בקרנית, הנגרמים בדרך כלל על ידי זיהומים, כגון חיידקים, וירוסים או פטריות. הם יכולים לנבוע גם מיובש בעיניים, דלקת או שימוש ממושך של עדשות מגע.

תסמינים של מחלות קרנית העין: 

הסימפטומים של מחלות קרנית יכולים להשתנות בהתאם למצב הספציפי אך עשויים לכלול:

• ראייה מטושטשת או מעורפלת
• כאב או אי נוחות בעיניים
• אדמומיות וגירוי
• רגישות לאור
• דמעות או הפרשות מוגזמות
• תחושת גוף זר
• נפיחות או עכירות בקרנית

אבחון של מחלות קרנית: 

כדי לאבחן מחלות קרנית, רופא העיניים עשוי לבצע מספר בדיקות, כולל:

1. בדיקת חדות ראייה (Visual Acuity Test): מודד עד כמה ניתן לראות במרחקים שונים.
2. בדיקת מנורת-סדק (Slit-Lamp): נעשה שימוש במכשיר מיוחד לבדיקת הקרנית, מה שמאפשר לרופא לזהות הפרעות בקרנית.
3. טופוגרפיה של הקרנית (Corneal Topography): ממפה את הצורה והעקמומיות של הקרנית, ומסייעת באבחון מצבים רפואיים שונים.
4. Specular Microscopy: מעריכה את בריאותו של אנדותל הקרנית, שימושית במיוחד בזיהוי ניוון בקרנית.

סיבוכים של מחלות קרנית:

אם לא מטופלות, מחלות קרנית העין עלולות להוביל לסיבוכים חמורים, כגון:

• אובדן ראייה או עיוורון
• צלקות בקרנית
• הידקקות קרנית (קרטוקונוס)
• ניקוב בקרנית (נדיר אך חמור)

טיפול במחלות קרנית: 

גישת הטיפול במחלות קרנית תלויה במצב הספציפי ובחומרתו. כמה אפשרויות טיפול נפוצות כוללות:

1. תרופות: ניתן לקבל טיפות עיניים או משחות שונות כדי להפחית דלקת או להילחם בזיהומים.
2. השתלת קרנית: במקרים בהם הקרנית נפגעת קשות או שהראייה נפגעה באופן משמעותי, ניתן להמליץ על השתלת קרנית. במהלך הליך זה, הקרנית החולה מוחלפת בקרנית בריאה מתורם.
3. Phototherapeutic Keratectomy (PTK): שימוש בטכנולוגיית לייזר כדי להסיר או לעצב מחדש רקמת קרנית לא תקינה, לשפר את הראייה ולטפל בניוון או בצלקות מסוימות בקרנית.

מניעת מחלות קרנית: 

בעוד שמחלות קרנית מסוימות עשויות להיות תורשתיות ואינן ניתנות למניעה מוחלטת, ישנם אמצעים שניתן לנקוט כדי למזער את הסיכון לפתח מחלות קרנית העין:

1. היגיינה טובה: יש לשטוף היטב את הידיים לפני שנוגעים בעיניים או בעדשות מגע כדי להפחית את הסיכון לזיהומים.
2. טיפול נכון בעדשות מגע: יש לעקוב אחר הוראות הניקוי וההרכבה המומלצות עבור עדשות המגע כדי למנוע שפשופים או זיהומים בקרנית.
3. מיגון עיניים: יש להשתמש בהגנה מתאימה לעיניים, כגון משקפי בטיחות או משקפי מגן, בעת עיסוק בפעילויות שעלולות להוביל לפציעות עיניים.
4. הימנעות מגירוי עיניים: יש להגן על העיניים מפני חומרים מגרים כגון עשן, כימיקלים ואבק על ידי שימוש במשקפי מגן או שמירה על מרחק בטוח.

לסיכום: 

הכרת מחלות קרנית העין חיונית לשמירה על ראייה בריאה. על ידי זיהוי סוגי מחלות הקרנית, הסימפטומים שלהן, קבלת אבחון רפואי בזמן ומעקב אחר טיפולים מתאימים, אנשים רבים יכולים לנהל או להתגבר ביעילות על מצבים אלו. על ידי נקיטת אמצעי מניעה וביצוע בדיקות עיניים קבועות, ניתן להפחית את הסיכון לפתח מחלות קרנית ולהבטיח את הבריאות הכללית של העיניים. זכרו, גילוי מוקדם וטיפול יזום בעיניים הם המפתח לשימור הראייה.