קרטיטיס (דלקת קרנית העין)

מבוא

קרנית העין היא החלק הקדמי של העין ומהווה חלק משמעותי מהעוצמה האופטית של העין. הקרנית אינה מכילה כלי דם והיא שקופה לחלוטין. הקרנית מוזנת על ידי רכיבים מהדמעות ומקצות העצבים המעצבבים אותה. בהתאם, כל פגיעה במרכיבים הקרנית או בתפקוד שלה, עלולה לגרום לבעיות ראייה שונות ולעתים לעיוורון. דלקת בקרנית העין נמצאת בקשר גם לגורמים חיצוניים כמו נגיפים וגם לגורמים פנימיים (אנדוגניים) כמו מחלות סיסטמיות ומחלות אוטואימוניות שונות. דלקת קרנית העין שכיחה במיוחד באנשים המרכיבים עדשות מגע. אך גם אנשים שאינם נוטים להרכיב עדשות מדע, יכולים כאמור לסבול בגלל דלקת או זיהום בקרנית העין.

תסמינים

דלקת בקרנית העין מתבטאת לרוב באדמומיות ובכאבים בעין המוחמרים בחשיפה לאור. עם זאת, אם קיים כיב בקרנית ניתן לראות גם הפרשות מרובות, דמעת ואף עכירות בקרנית.

גורמים

קיימים גורמים שונים לקרטיטיס ודלקת בקרנית העין. ביניהם ניתן למצוא פתוגנים כמו חיידקים, נגיפים או פטריות אשר גורמים לעיתים קרובות לדלקת. בנוסף לכך, גם גירויים או טראומות אחרות עלולים לגרום אף הם לקרטיטיס.

• זיהום בקרנית ודלקת חיידקית של הקרנית פוגעת לעתים קרובות באנשים מבוגרים או באנשים הסובלים ממחלה אחרת כמו סכרת, סרטן, מחלות אוטואימוניות שונות או חסר חיסוני מסיבות אחרות.
• הווירוסים השכיחים הגורמים לקרטיטיס הם Herpes, VZV או Adenovirus. ווירוסים אלה פוגעים בקרנית העין בדרכים שונות. לדוגמה, הרפס יכול להדביק בהתקפים חוזרים ונשנים חלקים שונים של משטח העין ולגרום לדלקת ולהצטלקות של הקרנית.
• פגיעה של פטריות בקרנית העין מקושרת לפטריות מסוג קנדידה, אספרגילוס ועוד. פטריות אלה עלולות לגרום לכיב של הקרנית שיכול להביא לנזק משמעותי לעין ולפגיעה ניכרת בראייה.

כאמור, שימוש בעדשות מגע נמצא בקשר ברור לדלקת בקרנית העין שכן הוא עלול להגביר את החשיפה לזיהומים מסיבות רבות. כך למשל, פגיעה בתאי הקרנית בזמן ההרכבה וההסרה של העדשות מגדילה את הסיכוי לחדירת פתוגנים לעין ולפגיעה בה. בנוסף, שינה עם עדשות מגע מגדילה את הסיכון לדלקת בקרנית העין דרך הפרעה במנגנון הדמעות המזינות את הקרנית. יתרה מכך, שימוש ממושך בעדשות מגע מהווה חסם למעבר חמצן אל הקרנית כך שמתפתחים בה כלי דם המחלישים אותה.

בהתאם, תיתכן גם דלקת בקרנית העין שאינה נובעת ממקור זיהומי. בין היתר, עיניים יבשות, גופים זרים, קרינת UV או אלרגניים שונים יכולים לגרום לקרטיטיס. יש לציין כי דלקת בקרנית שאינה נגרמת כתוצאה מזיהום, אינה מדבקת.

אבחון

דלקת בקרנית העין מאובחנת על ידי רופא עיניים מומחה. האבחנה מבוססת על מספר מרכיבים ביניהם זיהוי התסמינים מהם סובל המטופל, בדיקה קלינית של העין ואם אפשר, גם נטילה דוגמית מההפרשות שתעזור לאבחן את מקור הזיהום.

טיפול

קרטיטיס לרוב נגרם עקב זיהום בקרנית ממקור חיידקי לכן הטיפול לרוב מבוסס על הזלפת טיפות עיניים המכילות אנטיביוטיקה מסוגים שונים. במקרים בהם הדלקת נגרמת בגלל הרפס, יש לטפל במשחות מתאימות. יש לציין שטיפולים סיסטמיים בכדורים אינם מתאימים לרוב הדלקות בקרנית שכן, כזכור, הקרנית אינה מקושרת למערכת כלי דם רחבה. במידה והטיפול מתבצע היטב, ניתן לראות שיפור יחסית מהיר בתסמינים עד לריפוי מלא של הדלקת בקרנית לאחר כשבועיים. במקרים של צורות חמורות יותר, תהליך הריפוי יימשך זמן רב יותר.

עם זאת, כאשר מדובר בכיב שהתרחש במהלך הדלקת בקרנית העין, יש איום משמעותי על תפקוד העין ועל יכולת הראייה. זהו מצב חירום אשר מחייב טיפול רפואי מידי בכדי למנוע השלכות חמורות. במקרים רבים של כיב בקרנית העין יש צורך באשפוז בבית חולים. במצבים בהם הנזק לקרנית הוא פגיעה בראייה או צלקות, יש לשקול השתלת קרנית בניתוח. לפעולה כזו יש שיעורי הצלחה גבוהים בהשוואה לניתוחי השתלה אחרים ולסיכויים נמוכים לדחיית השתל.

סיכום

מן האמור לעיל, המקור לקרטיטיס ולדלקת בקרנית העין יכול להיות זיהום נגיפי, חיידקי, פטרייתי או אוטואימוני. גורמי הסיכון להתפתחות של דלקת בקרנית העין הם הרכבת עדשות מגע, יובש בעין, , מחלות נלוות, חדירת גופים זרים לעין ועוד. יש חשיבות מכרעת לפרק הזמן שבין הופעת התסמינים לבין אבחונה ותחילת הטיפול על תפקוד הראייה – זאת כיוון שככל שהפגיעה עמוקה יותר, כך גובר הסיכוי לנזק משמעותי בראייה.