שינוי ניתוחי הקטרקט – כך נפחית את פליטת גזי החממה הגורמים להתחממות גלובלית

אנשי רפואה שונים מתחילים לאחרונה לבחון את ההשפעות הסביבתיות של תחומי רפואה שונים על הסביבה. מאמר אשר פורסם במגזין האופתלמולוגיה האמריקאי, בחן את ההשפעות הסביבתיות של ניתוחי קטרקט, ואילו צעדים ניתן לנקוט על מנת להפחית את פליטת גזי החממה הנוצרת בעקבות אחד ההליכים הרפואיים השכיחים ביותר בתחום רפואת העיניים.

באופן כללי, תחום הרפואה אחראי לכשמונה וחצי אחוז מכלל פליטות גזי החממה בארצות הברית. סקירה שפורסמה לאחרונה על ידי פרופסור ברוק שרי ועמיתיו מאוניברסיטת ניו יורק, בחנה כיצד ניתן לצמצם ואף להפסיק לחלוטין את פליטת גזי החממה הקשורה לניתוחי קטרקט, אחד הניתוחים השכיחים ביותר בארצות הברית ובעולם כולו. המאמר התפרסם במרץ האחרון בצורה מקוונת, ובחודש יולי האחרון הופיע גם במהדורה המודפסת של המגזין Ophthalmology.

שינויי אקלים

שינויי האקלים מביאים איתם סיכוני בריאות בעלי השפעות מיידיות והשפעות ארוכות טווח. סיכונים אלו כוללים את הנזקים הנגרמים בעקבות גלי חום, ועד מחלות המועברות על ידי חרקים המשגשגים בתנאי האקלים החדשים. גם העיניים חשופות מאוד לבעיות הנגרמות בעקבות שינויי האקלים.

”בכל הנוגע לרפואת עיניים, שינויי האקלים ככל הנראה יביאו לריבוי מקרים של טראומה עינית (כתוצאה מאירועי מזג אוויר קיצוניים), מחלות וקטור פתוגני, כמו גרענת (trachoma) או עיוורון הנהרות; כמו גם מחלות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לחום, קרינה, אוזון ועוד מזהמים סביבתיים“.

יתר על כן, בעוד האוכלוסייה בארצות הברית מזדקנת, הביקוש לניתוחי קטרקט צפוי לגדול. בשנה שעברה ארגון הבריאות העולמי הוציא דוח המעריך כי עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם בגיל 60 ומעלה תכפיל את עצמה ותעמוד על כי 2.1 מיליארד איש.

מחקר אחר הראה כי במדינות בעלות הכנסה גבוהה, ייצור והפצה של ציוד רפואי חד פעמי הוא גורם מרכזי בפליטת גזי חממה.

כדי להבין יותר טוב מה ניתן לעשות על מנת להפחית את פליטת גזי החממה הקשורים לניתוחי קטרקט, החוקרים בחנו מאמרים רלוונטיים בתחום ניתוחי הקטרקט. הם מיינו את אפשרויות ההתערבות לתחומים של הסברה, חינוך, תרופות, שינוים בהליך עצמו, שינויים בשרשרת האספקה והפסולת הרפואית.

המחקר הצביע על כמה נקודות התערבות, הנחשבות לבטוחות, יעילות מבחינה כלכלית וידידותיות לסביבה. התערבויות אלו כללו הדרכת אנשי צוות למיון ומחזור פסולת תעשייתית, והגבלת כמות הציוד המשמשת לצורך ניתוחי קטרקט.

על פי הסקר, 57% מהקליניקות העוסקות בניתוחי קטרקט בכלל אינן מודעות לאיזה הספקה רפואית ניתן למחזר.

מכיוון שהמנתחים מתמקדים באזור העין בלבד, המטופלים יכולים ללבוש את בגדיהם הרגילים ואין צורך ללבוש חלוקים רפואיים. צעד שיהיו לו השפעות גדולות על הפחתת כמות הפסולת ופליטת גזי החממה. אך החוקרים מסייגים ומציינים כי לפני נקיטת צעד כזה יש לבצע מחקר נוסף לגבי ההשלכות הפוטנציאליות, וההשלכות הפרקטיות של שינוי המדיניות.

עולות אשר יכולות לסייע בהפחתת גזי חממה

בין הפעולות אשר יכולות לסייע בהפחתת גזי חממה, ניתן להזכיר המשך טיפול תרופתי בבית לאחר הניתוח, איחוד טיפולים תרופתיים, וביצוע הסרת קטרקט בשתי העיניים במסגרת הליך אחד (כאשר המקרה מאפשר זאת).

על פי הערכות, יישום השינויים, יאפשר להפחית את השימוש בתרופות בשווי של למעלה מחצי מיליארד דולר בכל שנה. המחקר גם טוען כי השימוש בהליך ISBCS (הסרת קטרקט בשתי העיניים בו זמנית), מאיץ את תהליך השיקום וחוסך זמן וכסף.

הספרות המקצועית אינה מספקת מספיק מידע לגבי היתרונות או הסיכונים שבהתערבויות מסוימות, כמו למשל החלפת אספקה חד פעמית באספקה המתאימה לשימוש חוזר, ועוד שינויים אחרים שניתן להכניס בהליך הניתוחי.  אך מנגד, החוקרים מציינים כי למרות המגבלות של הספרות הקיימת, יש מספיק ראיות לכך שניתן להפחית את פליטות גזי החממה בחדרי הניתוח.

יש להניח כי בעתיד, בעלי מניות בבתי החולים ושירותי הרפואה יאלצו לקבל החלטות הקשורות להליכים הרפואיים גם על פי שיקולים סביבתיים.