ניתוח

ניתוח קרנית

ניתוח קרנית הוא ניתוח שבו מבצעים פרוצדורה רפואית בקרנית כגון ניתוח השתלת קרנית או קילוף אפיתל הקרנית. רצוי שמי שיבצע ניתוח קרנית יהיה מומחה קרנית. הקרנית היא המשטח הקדמי השקוף של העין. הוא ממוקם קדמי לקשתית והאישון ומאפשר את כניסת האור לעין. קוטרה של הקרנית הוא כ-12 מ”מ ועוביה המרכזי הוא בממוצע 550 מיקרון אך זה משתנה בין אנשים שונים. ביחד עם העדשה, הקרנית מהווה מקור לשבירת קרני האור אשר מתמקדות ברשתית ומאפשרות את פעולת הראייה. מחלות עיניים רבות עלולות להשפיע על הקרנית ולפגוע בשקיפותה הטבעית. פציעות, זיהומים, מצבים תורשתיים שונים או הזדקנות עלולים לגרום לעכירות הקרנית ובכך לגרום לירידה בראייה או לראייה מעוותת.

ניתוח קרניתלפעמים הראייה עשויה להשתפר בעזרת משקפיים, עדשות מגע או תרופות, אך ישנם מקרים בהם השתלת קרנית הכרחית על מנת לשמר את הראייה. קיימים מצבים בהם השתלת הקרנית אף תסייע להתמודד עם כאב בנוסף לחשיבותה לראייה, כמו בנפיחות ובצקת בקרנית. החלק העכור המרכזי של הקרנית המעורבת מוסר במהלך הניתוח ומוחלף בקרנית שקופה שנתרמה על ידי אדם שנפטר. קיימות טכניקות שונות להשתלת קרנית ולרוב אין צורך בהשתלת כל הקרנית אלא בהשתלת שכבות ספציפיות בהתאם לבעיה.

מי צריך ניתוח קרנית?

ישנם מספר גורמים שיש לקחת בחשבון בהחלטה מי יפיק תועלת מהשתלת קרנית ומתי הזמן הטוב ביותר לבצע זאת. חשוב להתייחס למצב הבריאות הכללית של העין ושל המטופל, ניתוחי עבר בעיניים, את הלחץ התוך עיני, הראייה בכל עין ואת הסיבה הספציפית שהביאה לפגיעה בראייה בעין המעורבת. אינדיקציות להשתלת קרנית יכולות לכלול טיפול בהפרעה שלא מגיבה לטיפול רפואי אחר, שיפור איכות הקרנית ובכך שיפור הראייה (למשל החלפת קרנית מצולקת אחרי כיב קרנית או זיהום חמור שהפכו את הקרנית השקופה לעכורה).

מצבים שעלולים להביא לצורך להשתלת קרנית הינם: קרטוקונוס, קרטופתיה בולסית, צלקת בקרנית, ניקוב קרנית, פציעות חודרות לעיניים והשתלת קרנית כושלת שדרשה השתלה חוזרת.

הפרוצדורה

אין צורך לבצע התאמת רקמת הקרנית באופן שגרתי. ניתן להשתמש ברקמת קרנית מתורם שנפטר כל עוד הוא אינו חשוד כבעל מחלות מדבקות. את השתלת הקרנית מבצעים תוך שימוש בהרדמה כללית או מקומית בנוסף לסדציה. טיפות עיניים אנטיביוטיות יינתנו למשך כמה שבועות אחרי הניתוח בנוסף לסטרואידים שיינתנו לכמה חודשים בדרך כלל. כמו כן על מנת להגן על העין מפני חבלות לאחר ההשתלה יומלץ למטופל לעטות מגן עיניים, משקפיים או משקפי שמש.

ניתוח השתלת קרנית

השתלת קרנית בעובי מלא (קרטופלסטיה חודרת או PKP) כרוכה בהסרת כל שכבות הקרנית בחלקה העכור המרכזי והחלפתן בקרנית שקופה מתורם. פרוצדורה זו מבוצעת עבור קרטוקונוס, צלקות עמוקות בקרנית, ניקובים בקרנית, פציעות חודרות והשתלות קרנית שכשלו. ההחלמה מניתוח זה ארוכה ועשויה לקחת עד כ-18 חודשים.

ניתוח קרנית השתלההשתלת קרנית בעובי חלקי מסוג DSAEK כרוכה בהסרת השכבות הפנימיות של הקרנית המעורבת והחלפתן בשכבות מתפקדות תואמות מקרנית של תורם. השתלה מסוג זה מבוצעת עבור ניוון הפוקוס, קרטופתיה בולס או בהשתלת קרנית כושלת. ההתאוששות מניתוח זה מהירה יותר (לעומת השתלת קרנית בעובי מלא) ושכיחות דחיית השתל נמוכה יותר.

השתלה קרנית חלקית נוספת היא מסוג DALK , והיא מבוצעת במקרים מסוימים של קרטוקונוס וצלקות קרנית שטחיות. זה כרוך בהסרת השכבות הקדמיות של הקרנית במרכזית העכורה והחלפתה בשכבות מקבילות של קרנית התורם. זמן ההתאוששות מהיר יחסית וגם בסוג זה פחות דחייה בהשוואה לPKP.

קרטופרוסטזה (Keratoprosthesis) הוא הליך כירורגי שבו קרנית פגועה קשות או חולה מוחלפת בקרנית מלאכותית. בשונה מהשתלת קרנית קונבנציונלית, בהליך זה הקרנית מלאכותית ואינה מגיעה מתורם חי שנפטר. הליך זה מבוצע לשחזור ראייה במטופלים שסובלים מפגיעת קרנית חמורה עקב זיהום, פציעה, כוויות או מומים מולדים.

השתלת קרנית כוללת סיבוכים שונים

השתלת קרנית כוללת סיבוכים שונים כגון דחיית השתל, זיהום (תוך עיני או בקרנית) , דליפת הפצע, גלאוקומה, אסטיגמציה, הישנות המחלה שהביאה לפגיעה בקרנית ועוד. כאמור שיעורי הדחייה נמוכים יותר עבור ההשתלות החלקיות ביחס להשתלה בעובי מלא. תסמיני הדחייה כוללים ירידה בראייה, רגישות לאור, כאבי עיניים ואדמומיות עינית. דחיית שתל תטופל בקורטיקוסטרואידים מקומיים. אם דחיית השתל חמורה או אם תפקוד השתל נפגע ייתכן ויינתנו קורטיקוסטרואידים פומיים ואפילו לווריד. ברוב המקרים דחיית השתל חולפת והשתל חוזר לתפקוד מלא. השתל עלול להיפגע כאשר הדחייה חמורה, כשהיא אורכת פרק זמן ארוך או כשמדובר בכמה אפיזודות של דחיית השתל. קיימת אפשרות להשתלה חוזרת אך יש לקחת בחשבון שהפרוגנוזה והתוצאות לטווח הארוך פחות טובות במקרה כזה.