מיפוי קרנית

 טופוגרפיה של הקרנית

טופוגרפיה של הקרנית מספקת מידע מפורט ביותר אודות קימור הקרנית. הערכה של הטופוגרפיה מתבצעת באמצעות תמונות קרטוסקופיות, הנלכדות מדפוסי דיסק של פלסידו המשתקפים מפס הדמעות המונח על פני הקרנית ולאחר מכן מומרים לסקאלות צבעוניות ממוחשבות. מכיוון שהתמונה נוצרת מהמשטח הקדמי של פס הדמעות, לאי סדרים בהרכב הדמעות או בנפח יכולה להיות השפעה רבה על איכות ותוצאות מערכת מבוססת דיסק של פלסידו. בגלל האפקט הזה, סקירת תמונת הפלסידו (תמונת הטבעות) לפני פרשנות המפות ונתונים מספריים לאחר מכן היא חשובה ביותר. בנוסף, צריך לזכור, שנקודת המרכז של הטבעות אינה בהכרח קו הראיה של המטופל או הציר הראייה, מה שעלול להוביל לבלבול בפרשנות המפות הטופוגרפיות.

מיפוי קרנית ואסטיגמטיזם

אסטיגמציה סדירה (regular astigmatism)

תמונה טופוגרפית תקינה של הקרנית ללא אסטיגמציה מדגימה דפוס צבע אחיד יחסית במרכז עם השטחה  בפריפריה. אסטיגמציה רגילה הינה בעלת התללה סימטרית ואחידה לאורך ציר קרנית בודד הניתנת לתיקון מלא בעזרת עדשה צילינדרית (משקפיים). הדמיה טופוגרפית של אסטיגמציה רגילה מדגימה תבנית “עניבת פרפר” (bowtie pattern) סימטרית לאורך ציר יחיד עם ציר ישר משני צדי המרכז. התבנית הזו היא ארטיפקט של מפות טופוגרפיות מבוססות פלסידו מכיוון שתמונת הפלסידו אינה יכולה לזהות את הקימור בנקודה המרכזית ביותר בקרנית.

אסטיגמציה לא סדירה (irregular astigmatism)

אסטיגמציה לא סדירה היא התללה לא סימטרית של הקרנית מסיבות שונות אשר לא ניתן לתקן באופן מלא על ידי עדשה צילינדרית (משקפיים). אסטיגמציה לא סדירה מפחיתה את חדות הראייה המתוקנת ועשויה להפחית את רגישות הניגודיות (contrast sensitivity) ולהגביר את אברציות ראייתיות (visual aberrations) בהתאם לגודל החוסר סדירות. ועדשות מגע קשות יכולות לשפר חדות ראייה מופחתת הנובעת מאסטיגמציה לא סדירה של הקרנית על ידי גישור של פני הקרנית הלא סדירים ועדשת המגע עם פס הדמעות.

חסרונות של טופוגרפיה של קרנית

הדיוק של טופוגרפיה של קרנית יכול להיות מושפע על ידי, פס דמעות לא יציב, קו לא ישר בעין עין המטופל לבין מכשיר הבדיקה, צילום לא בפוקוס, אי מדידת היקף הקרנית, פחות מדויק לאחר ניתוחים להסרת משקפיים, פחות מדויק בקרניות עם צלקות.

מיפוי טומוגרפיה של הקרנית

בעוד שהקימור של הקרנית (ובהתאם העוצמה) על פני השטח נמדדת בצורה הטובה ביותר על ידי הדמייה בעזרת טכנולוגיה מבוססת פלסידו, צורת הקרנית הכוללת, כולל פרופיל עובי, נמדדת בצורה הטובה ביותר על ידי מיפוי קרנית מסוג טומוגרפיה. קיימות מערכות הדמיה שונות המצלמות תמונות סדק מרובות ומשחזרות אותן לפרופיל בצורת קרנית, כולל נתוני גובה קרנית קדמית ואחורית. אלה כוללים טכנולוגיית סריקת סליט (scanning slit), מערכות הדמיה מבוססות שיימפלוג (Scheimpflug) וטומוגרפיה קוהרנטית אופטית של מקטע קדמי (Anterior Segment Optical Coherence Tomography). באופן כללי, כל מכשיר מחשב את הכדור המתאים ביותר (best fit sphere) לכל מפה בנפרד. מסיבה זו, השוואת מפות הגבהים בין מכשירים באותו המטופל אינה מדויקת מכיוון שלרוב יש להן best fit sphere שונים. טומוגרפיה מבוססת הרמות מועילה במיוחד בניתוחי רפרקציה (הסרת משקפיים) לתיאור צורות המשטח הקדמי והאחורי של הקרנית. בעזרת מידע כזה ניתן לקבוע שינויים בצורת מבנה הקרנית בדיוק רב יותר לאורך זמן או לפני ואחרי טיפול.

מיפוי קרנית ואבחון קרטוקונוס (מיפוי קרנית קרטוקונוס)

מפות טופוגרפיה של הקרנית מאפשרות לזהות קרטוקונוס, גם בשלבים הראשונים, וגם לזהות מי בעל סיכון לפתח אקטזיה לאחר ניתוח רפרקציה (הסרת משקפיים בלייזר). לפרופיל אסטיגמטי רגיל יש דפוס עניבת פרפר. ניתן לזהות קרטוקונוס על ידי קונוס מרכזי או הרמה אינפרוטמפורלי. ציר אסטיגמטי לא ישר או סימטרי עם התללה תחתונה מעידים גם על קרטוקונוס. היחס בין ערכי הקרטומטריה התחתונים והעליונים יכול להעיד על קרטוקונוס. הפרש גדול מ1.4 דיופטר בין השניים וקימור מרכזי הגדול מ- 47.2 דיופטר יכולים להעיד על הפרעות אקטטיות בקרנית, אך קיימת חפיפה מסוימת בין עיניים רגילות וחריגות. למחלה בשם Pellucid Marginal Degeneration יש תצורה אופיינית של “crab claw” עם אסטיגמציה אופקית (against the rule). עם זאת, דפוס זה אינו שמור לPMD, מכיוון שניתן לראות אותו גם בקרטוקונוס (inferior keratoconus). טופוגרפיה של הקרנית יכולה לסייע במעקב מדויק אחר התקדמות מחלות הקרנית האקטטית הללו ולזהות מטופלים שירוויחו מטיפול של צילוב קרנית (קרוסלינקינג). ניתוח הסרת משקפיים קודם ידגים השטחה מרכזת בתיקונים של קוצר ראייה ולהתללה מרכזית בתיקונים היפרופיים.

פרופ’ מייקל מימוני הוא מומחה מיפוי קרנית קרטוקונוס.