קטרקט משני

מה זה קטרקט משני?

מטופלים נתקלים במושג קטרקט משני ותוהים לא פעם מה זה בדיוק. כאשר העדשה שבעין הופכת עכורה ופוגעת בהגעת קרני האור אל הרשתית– זה נקרא קטרקט. קטרקט הוא גורם נפוץ לראייה לקויה בעיקר בגיל המבוגר וגורם לראייה מטושטשת והופעת הילות סביב אורות. בעזרת ניתוח קטרקט ניתן לשחזר את הראייה על ידי הסרת העדשה העכורה והחלפתה בשתל עדשה מלאכותי.

קטרקט משנילפעמים, אפילו אחרי הסרה מוצלחת של העדשה העכורה, בעיה חדשה עלולה להביא לחזרתם של הסימפטומים. מצב זה נקרא קטרקט משני או posterior capsule opacification. מצב זה מופיע בכשליש מהמטופלים שעברו ניתוח קטרקט וזו אחת הסיבות שמעקב אחרי ניתוח קטרקט הוא כל כך חשוב.

במהלך ניתוח קטרקט, המנתח מחלץ את הקטרקט על ידי פתח בשכבה החיצונית של העדשה, שכבה שנקראת קפסולה. הקפסולה מחזיקה בתוכה את העדשה ושומרת שלא תזוז ממקומה. לאחר מכן המנתח משתמש בטכנולוגית אולטרסאונד על מנת לפרק ולהסיר את העדשה העכורה ומניח את העדשה הסינתטית בתוך שקית הקפסולה. לפעמים כמה תאים (קטנים מכדי שניתן יהיה לראותם במהלך הניתוח) נשארים מחוברים לקפסולה. עם הזמן, תאים אלה יכולים להתפתח לרקמה דמוית צלקת בחלקה האחורי של הקפסולה, מאחורי העדשה המלאכותית שהושתלה. שכבה זו עלולה לפגוע בחדירת קרני האור כפי שהקטרקט עצמו עשה וכך לפגוע בראייה. חשוב להבין כי לא מדובר בעכירות בעדשה עצמה (לא קיים קטרקט בעדשה מלאכותית) אלא בשכבה דקיקה על הקפסולה שעוטפת אותה.

מי נמצא בסיכון לפתח קטרקט משני?

אין דרך לחזות האם המטופל יפתח קטרקט משני לאחר ניתוח קטרקט. עם זאת, קיימים מצבים מסוימים המציבים את המטופל בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוך זה: מטופלים צעירים מגיל 60 בעת ניתוח הקטרקט הראשוני, דלקת עינבייה (Uveitis) ומטופלים בעלי היסטוריה של ניתוחי גלאוקומה או ניתוחי רשתית בעברם. ניתוח לייזר לשיפור הראייה (LASIK) לא מגביר את הסיכון לקטרקט משני. חשוב לציין כי גם אם המטופל נמצא בסיכון מוגבר לפיתוח קטרקט משני אין דרך למנוע את הסיבוך וברוב המקרים ההמלצה תהיה לעבור את ניתוח הקטרקט, ובמידה ויופיע קטרקט משני – יטופל בהמשך.

מהם מסימנים והתסמינים של קטרקט משני?

קטרקט משני יכול להתפתח בתוך חודשים או שנים אחרי ניתוח הקטרקט. הסימפטומים של קטרקט משני דומים למדי לאלה של קטרקט ראשוני וכוללים ראייה מעוננת או מטושטשת , פגיעה בראיית צבע, הבזקי אור, הילות מסביב לאורות וקושי להבחין בחפצים רחוקים או קרובים מאוד.

האם אפשר לעשות ניתוח קטרקט חוזר ?

טיפול קטרקט משניאין צורך בניתוח קטרקט חוזר שכן בקטרקט משני מדובר בבעיה שונה ולא בעכירות בעדשה כפי שמתרחש בקטרקט ראשוני, ועל כן גם הטיפול שונה. הטיפול בקטרקט משני הוא יאג לייזר קפסולוטומי (YAG laser capsulotomy). מדובר בהליך פשוט שנעשה במרפאה בתוך כמה דקות בלבד. כשקפסולת העדשה הופכת לאטומה עם שכבת תאים החוסמים את קרני האור מלהגיע לרשתית , הראייה הופכת מטושטשת וערפילית. מטרת הקפסולוטומיה בלייזר היא יצירת פתח בקפסולה העכורה דרכו יוכל האור לחדור. לפני ביצוע הפרוצדורה יטופטפו לעיניים טיפות להרחבת אישונים וטיפות הרדמה מקומיות. כמו כן תמוקם עדשה מיוחדת על העין על מנת לאפשר מבט מקרוב על הקפסולה העכורה ואז בעזרת הלייזר ייצור הרופא מעין חור בקפסולה האחורית.

קטרקט משני סיכונים

אף על פי שיאג לייזר קפסולוטומיה נמצאת בשימוש כבר שנים רבות והוא נחשב הליך בטוח, עדיין קיימים כמה סיכונים שחשוב להכיר. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא עלייה בלחץ התוך עייני (IOP) והגברת הסיכון לגלאוקומה. ייתכן ויהיה צורך בטיפות להורדת הלחץ. סיכונים נוספים כוללים : נפיחות במרכז הרשתית (בצקת מקולרית) , היפרדות רשתית, נזק או תזוזה של העדשה המלאכותית שהושתלה בתוך העין, דימום בקדמת העין, דלקת הדורשת טיפול בטיפות סטרואידים ובצקת בקרנית.

חשוב לזכור כי הסיבוכים הנ”ל אינם שכיחים, ואילו במידה ובוחרים לא לטפל כלל בקטרקט הסיכון לאובדן ראייה, נכות, פגיעה ביכולת הנהיגה ובאורח החיים הוא גבוה מאוד.

למה לצפות אחרי טיפול בקטרקט משני ?

כשעה אחרי הפרוצדורה רופא העיניים מעריך את הלחץ התוך עייני ובודק את הקפסולה האחורית כדי לוודא שההליך הצליח ולא נותרה שכבת תאים החוסמת את קרני האור. במהלך השעות או הימים שלאחר מכן תיתכן ראייה מטושטשת. במידה ומבחינים בגופיפים צפים (floaters) , אורות מהבהבים או מעין וילון כהה שנע מעלה, מטה או לצדדים- יש לפנות בדחיפות לרופא העיניים לוודא שלא מדובר בסיבוך חמור.

אחרי קפסולוטומיה ביאג לייזר , הקטרקט המשני לא צפוי לחזור.