כלזיון
מהו כלזיון?

אטיולוגיה
כלזיון נגרם על ידי דלקת וחסימה של בלוטות החלב של העפעפיים. בעוד שזיהום עלול לגרום לדלקת או לחסימה המובילה לכלזיון, הנגע עצמו הוא נגע דלקתי ולא זיהומי.
אפידמיולוגיה של כלזיון
זהו מצב שכיח, אם כי השכיחות המדויקת בישראל או בעולם אינה מתועדת. נראה כי הוא משפיע על זכרים ונקבות באופן שווה, אך מספרים מדויקים אינם זמינים. כלזיון מופיעים בשכיחות גבוהה יותר בבגרות (גילאים 30-50).
פתופיזיולוגיה
כלזיון הוא נגע דלקתי הנוצר כאשר מוצרי פירוק שומנים דולפים לרקמה שמסביב ומעוררים תגובה דלקתית גרנולומטית. מסיבה זו, כלזיון נקרא גם גרנולומה של הלחמית. בלוטות מייבומיאן ממוקמות בטרסוס של העפעפיים (החלק הפנימי של העפעף); לכן, בצקת עקב חסימה של בלוטות אלה מערבת בדרך כלל את את אזור שפת העפעף. מדי פעם, כלזיון עשוי לגדול ולפרוץ מבעד לטרסוס לחלק החיצוני של שפת העפעף. כלזיון עקב חסימה של בלוטות זייס ממוקמות בדרך כלל לאורך שפת העפעף.
היסטופתולוגיה של כלזיון
לעתים רחוקות יש צורך בהערכה היסטופתולוגית באבחון וניהול של כלזיון. בדיקה היסטולוגית מגלה תגובה גרנולומטית כרונית עם תאים ענקיים מלאי שומנים מסוג Touton. בדרך כלל, הגרעינים של תאים אלה ממוקמים סביב אזור ציטופלסמי מוקצף מרכזי המכיל את חומר השומני שנבלע. תאים חד -גרעיניים, כולל לימפוציטים או מקרופאגים, עשויים להימצא גם בפריפריה של הנגע מכיוון שמדובר בתהליך דלקתי. אם תתפתח זיהום חיידקי משני, אז אפשר לצפות למצוא תגובה נמק חריפה עם תאים מסוג PMN.
בדיקה אופטלמית והיסטוריה רפואית
כלזיון בדרך כלל מתגלה כנפיחות ללא כאבים בעפעף במשך שבועות או חודשים לפני שהמטופל פונה לטיפול רפואי. לעתים קרובות כלזיון גורם לליקוי בראייה או אי נוחות או הופך מודלק, כואב או נגוע. לעתים קרובות, תהיה היסטוריה של נגעים דומים קודמים, מכיוון שכלזיון נוטה לחזור על עצמו אצל אנשים בעלי נטייה.
מכיוון שכלזיון מהווה במידה רבה אבחנה קלינית, יש לבחון את התלונה הראשית באופן יסודי כדי לא לכלול אבחנות אפשריות אחרות, הדורשות בדיקה מעורבת יותר. שאלות היסטוריות אופייניות צריכות לכסות את אופי הנגע, מהירות ההתחלה, התקדמות הנגע, גורמים מחמירים/מקלים, תסמינים קשורים והיסטוריה של נגעים דומים. נגעים שחוזרים על עצמם במיקום מסוים מחייבים בירור על מנת לשלול גידול. חשוב להשיג גם היסטוריית נסיעות, במיוחד ביקורי מטופלים באזורים אנדמיים לשחפת ולישמניאזיס. צריך לשאול האם הייתה ירידה בראייה, זיהומים לאחרונה, שימוש באנטיביוטיקה, דלקות עור, טראומה לאזור העפעף, חשיפה לחומרים רעילים, מצב חיסוני, היסטוריה של סרטן או היסטוריה של/חשיפה לשחפת. סימפטומים אשר מצביעים על אבחנה שאיננה כלזיון כוללים שינויים גדולים בחדות הראייה, כאבי עיניים שחוזרים באותו המקום, חום, מגבלות תנועת עיניים, נפיחות מפושטת בעפעפיים או באזור הפנים.
ממצאים פיזיים התואמים כלזיון כוללים גוש מוחשי, בדרך כלל לא כואב (אם כי בדלקת חריפה עשויה להיות רגישות כלשהי), גוש לא תנודתי, שאינו אדמדם באזור העפעף. גודלו של הכלזיון יהיה פחות מ -1 ס"מ. הוא מופיע לעתים קרובות יותר על העפעף העליון כנגע בודד, אם כי אפשרי מספר נגעים. כלזיון נוטה להיות עמוק יותר בתוך העפעף מאשר הורדיאלום. הורדאולום בדרך כלל כואבים, שטחיים ומתפתחים סביב ריס. יש להפוך את העפעף כחלק מהבדיקה בכדי להעריך אם יש לו כלזיון פנימי. יש צורך לבדוק את חדות הראייה. אם יש באזור העין עצמה, צביעה עם פלואורסצין יכול לעזור לזהות שריטה קרנית.
אבחון
האבחנה של כלזיון היא בדרך כלל קלינית. אם ההיסטוריה והבדיקה עקביים, אין צורך בעיבוד נוסף. אם יש שאלה של אבחנה חלופית או מדובר בכלזיון שחוזר כל פעם באותו המקום יש לשקול ביופסיה.
טיפול / ניהול של כלזיון

אבחנה מבדלת
אמנם פחות נפוץ כלזיון, אך יש לשקול גידולים, במיוחד בכלזיון חוזר בקרב קשישים. יש לשלול קרצינומה של תאי החלב, ושל תאי קשקש, על ידי ביופסיה אם יש חשש קליני. יש לשקול ולטפל באטיולוגיות זיהומיות כמו בלפריטיס, דקריוציסטיטיס, הרפס זוסטר, הרפס סימפלקס, מולוסקום קונטגיוסום, לישמניאזיס וצלוליטיס. יש לשקול נגעים שפירים כגון פפילומות, הורדאולום, קסנטוגרנולומה לנוער וקסנטלסמה אם המראה אינו אופייני לכלזיון.
פרוגנוזה של כלזיון
הפרוגנוזה מצוינת עבור חולים עם כלזיון. לעתים קרובות יש היענות טובה לטיפול שמרני (קומפרסים חמים והיגיינת עפעפיים).
סיבוכים

התייעצויות עם מומחה
כפי שהוסבר, כלזיון אשרת מסתבכת, גדולה או שאינה מגיבה צריכה להיות מוערכת על ידי רופא עיניים.
מניעת כלזיון
קומפרסים חמים, היגיינת עפעפיים, סחיטת בלוטות באופן קבוע אצל רופא מומחה וטיפול בIntense Pulsed Light על מנת להשתלט על הדלקת עפעפיים הכרונית (בלפריטיס) שהוא לרוב גורם מספר אחד של כלזיון הם אלמנטים קריטיים למניעת כלזיון.