אובאיטיס

מהי מחלת אובאיטיס (Uveitis)?

אובאיטיס (בעברית: דלקת הענביה) היא קבוצה של מחלות עיניים דלקתיות שעלולות לפגוע בחלקי העין השונים. אובאיטיס היא מחלה לא שכיחה אך נמצאת בתת אבחון בגלל הקושי לאבחן את המחלה במקרים רבים. לרוב מטופלים עם אובאיטיס מגיעים למומחה אובאיטיס לאחר חודשים ארוכים של סימפטומים עיניים לא ברורים וללא תגובה לטיפולים שונים. אובאיטיס מתחלקת באופן כללי לשלוש קבוצות לפי המיקום העיקרי של הדלקת העינית: אובאיטיס קדמית, אובאיטיס אמצעית ואובאיטיס אחורית. כאשר הדלקת היא בחלק הקדמי של העין, המחלה נקראת אובאיטיס קדמית, כאשר הדלקת בחלק האמצעי של העין היא נקראת אובאיטיס אמצעית ובחלק האחורי של העין היא נקראת אובאיטיס אחורית. פאנאובאיטיס הינה סוג נוסף שבה יש דלקת בכל החלקים של העין. אובאיטיס קדמית היא הנפוצה ביותר מבין כל סוגי האובאיטיס וגם נחשבת הקלה ביותר מבחינת פרוגנוזה וטיפול. ישנו תת־סוג נוסף בקבוצה שבו הדלקת ממוקמת בקרום הלובן (סקלרה) בלבד ונקרא סקלריטיס. סקלריטיס באה לידי ביטוי באודם ובכאבים עזים בגלגל העין, ובכ-50% מהמקרים קשורה למחלה אוטואימונית מערכתית.

תסמינים של אובאיטיס

התסמינים של המחלה תלויים במיקום המרכזי של הדלקת וסוג האובאיטיס. אובאיטיס קדמית לרוב מופיעה עם אודם עיני, דמעת, חוסר סבילות לאור (פוטופוביה) כאב עמוק וטשטוש ראייה. מטופלים עם אובאיטיס אמצעית יכולים לחוות טשטוש ראייה והופעת "רחפנים" או "נקודות" מרובים מול העין, ללא אודם עיני או כאבים בעין. תסמינים של אובאיטיס אחורית כוללים הפרעות בראייה כמו הופעת "רחפנים", כתמים שחורים או הבהובים, קושי בראיית לילה, פגיעה בשדה הראייה ההיקפי, ירידה חדה בראייה וטשטוש ראייה, לרוב ללא כאבים או אודם עיני.

גורמים של אובאיטיס

אובאיטיס יכולה להיגרם ממספר גורמים שניתן לחלק אותם באופן כללי ל-4 סוגים: זיהומי, תהליך דלקתי אוטואימוני ממוקם לעין בלבד, מחלה אוטואימונית סיסטמית (מערכתית) ותהליך דמוי אובאיטיס (גידולי).

בכ־80% מהמקרים הדלקת מופיעה בעין בלבד. בשאר המקרים הדלקת העינית יכולה להיות קשורה למחלות אוטואימוניות מערכתיות כמו מחלת בכצ'ט, סרקואידוזיס, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת חוליות מקשחת ((Ankylosing spondylitis, זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס), מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן, פסוריאזיס ועוד. שכיחותן שונה בהתאם לגיל החולה, למהלך המחלה (כרונית או חריפה) ולסוג האובאיטיס לפי המיקום בעין.

דרכי אבחון של אובאיטיס

הבירור העיני כולל בדיקת עיניים מקיפה ע"י רופא מומחה לאובאיטיס, עם הרחבת אישונים ובדיקת לחץ תוך־עיני. באובאיטיס קדמית, מלבד האודם העיני, בבדיקת העיניים הרופא יכול להבחין בתאי דלקת ובחלבון בלשכה הקדמית של העין אשר באופן תקין אמורה להכיל נוזל צלול בלבד. מספר התאים הדלקתיים ומידת החלבון בלשכה הקדמית מעידים על חומרת הדלקת. בנוסף, ייתכנו משקעי תאי דלקת בחלק הפנימי של הקרנית הנקראים keratic precipitates (KP’s), הידבקויות של הקשתית עם חוסר התרחבות טובה של האישון, לחץ תוך עיני נמוך או גבוה וקטרקט. באובאיטיס אמצעית, הרופא יתרשם מתאי דלקת ועכירויות בזגוגית (הג'ל הממלא את חלל העין המרכזי). מספר התאים הדלקתיים ומידת העכירויות מעידים על חומרת הדלקת. באובאיטיס אחורית ניתן להבחין בנגעים ברשתית או בכורואיד (דמית הנמצאת אחורית לרשתית), דימומים, צלקות ואזורי דלקת. לרוב יש צורך בבדיקות הדמיה עיניות נוספות במקרים של אובאיטיס אחורית כדי להגיע לאבחנה, כמו OCT (הדמיה אופטית של שכבות הרשתית), FA (בדיקה של כלי הדם ברשתית – אנגיגרפיה – באמצעות חומר ניגוד) ICG (בדיקה של כלי הדם – אנגיוגרפיה – בכורואיד באמצעות חומר ניגוד), ו- US (אולטראסאונד של גלגל העין).

יש צורך במעקב הדוק בתחילת המחלה ובזמן התקף. במקרה הצורך, המטופל יישלח גם לבדיקות הדמיה עיניות לצורך תהליך האבחנה של סוג המחלה. המטופל יישלח גם לבירור סיסטמי (מערכתי) מקיף הכולל בדיקות דם ושתן, בדיקות הדמיה כמו צילום חזה, CT או MRI ובדיקות נוספות במידה ותהיה הופעה של תסמינים גופניים נלווים או אם הרופא יתרשם שיש צורך בכך. כאשר לא נמצא תהליך סיסטמי או זיהומי שגורם לאובאיטיס, המחלה מוגדרת כאובאיטיס אידיופטי.

סיבוכים של אובאיטיס

הסיבוכים האופיינים למחלת אובאיטיס כוללים קטרקט, לחץ תוך עיני מוגבר, גלאוקומה, הידוקים=הידבקויות במפתח האישון, עכירות בקרנית בצורת חגורה band keratopathy, עכירויות כרוניות בזגוגית, בצקת במרכז הראייה, צלקות ברשתית וחסימות של כלי דם ברשתית. קטרקט מתפתח בצורה מהירה יותר אצל מטופלים הסובלים מאובאיטיס כרונית או מהתקפים חוזרים תכופים של דלקת עינית וכן כתוצאה מטיפול ממושך מאוד (מעל חודשים רבים) בסטרואידים (בטיפות או בכדורים). הטיפול הוא ע"י ניתוח קטרקט בהרדמה מקומית להוצאת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית. הניתוח נעשה כאשר הרופא מתרשם שהירידה בראייה נובעת מהתקדמות הקטרקט ולאחר 3-6 חודשים של היעדר פעילות דלקתית עינית. הניתוח דורש הכנה טרם הניתוח ע"י מתן תרופות נוגדות דלקת למניעת תגובה דלקתית לאחר הניתוח ובמשך מס' ימים-שבועות לאחר הניתוח. הניתוח בחולים כאלה הוא מורכב יותר, אך יש סיכוי טוב להשיג שיפור בחדות הראייה.

גלאוקומה יכולה להיגרם מעלייה כרונית בלחץ תוך עיני כתוצאה מהדלקת הממושכת אך גם מהטיפול הממושך בסטרואידים. מדובר בגלאוקומה קשה לטיפול הדורשת לרוב טיפול תרופתי ולעיתים גם טיפול ניתוחי להורדת הלחץ התוך עיני.

עכירות בקרנית בצורת חגורה band keratopathy נגרמת מאובאיטיס קדמית כרונית, ובמקרים מתקדמים יכולה לגרום לירידה משמעותית בראייה אם מגיעה לציר הראייה. הטיפול הוא ע"י ניתוח בהרדמה מקומית שבו מקלפים את האזור העכור עם תוצאות ניתוח מצוינות. הבעיה היא שהעכירות נוטה לחזור ויש צורך בניתוחים נוספים.

הידוקים = הידבקויות בגבול האישון (סינכיות) הנוצרים בין הקשתית לבין קופסית העדשה נגרמים עקב התקף דלקת קדמית קשה או ממושך. ההידוקים גורמים לצורת אישון לא עגולה, הפרעה בהרחבה והתכווצות של האישון וכתוצאה מכך חוסר סבילות לאור, קושי בראיית לילה וטשטוש ראייה. במהלך התקף אובאיטיס לעיתים יש צורך בטיפות מרחיבות אישון על מנת למנוע מהתפתחות הידוקים בגבול האישון כמו לדוגמא טיפות אטרופין ואפרין. כאשר מדובר בהידוקים ישנים, לרוב לא ניתן לפתוח אותם עם טיפול בטיפות ולכן הדבר נעשה בניתוח שבו נפתחים ההידוקים באופן מכני, בשילוב בדרך כלל עם ניתוח קטרקט.

בצקת במרכז הראייה גורמת לירידה בראייה ועלולה להופיע בכל סוגי האובאיטיס (קדמית, אמצעית ואחורית). ניתן לטפל במצב הזה באמצעות סטרואידים המוזרקים ליד או לתוך העין, סטרואידים סיסטמיים ובאמצעות נוגדי דלקת שאינם סטרואידים. במקרים מסוימים הבצקת הופכת להיות כרונית וקשה לטיפול.

עכירויות כרוניות בזגוגית עלולות לגרום להפרעה וטשטוש ראייה, אשר במקרים קשים מצריכות ניתוח ויטרקטומיה לסילוקן. הניתוח חשוב גם לאבחון ולא רק לטיפול.

טיפול באובאיטיס

הטיפול באובאיטיס תלוי בסוג האובאיטיס, מיקום הדלקת בעין והגורם לאובאיטיס. כאשר מדובר בגורם זיהומי, יש צורך בטיפול בגורם הזיהומי (וירוסים, חיידקים, פרזיטים ופטריות), כאשר ברוב המקרים, הגורם הזיהומי אחראי גם לתגובה דלקתית מוגזמת של הגוף ולכן הטיפול לרוב משלב גם טיפול אנטי-דלקתי בסטרואידים נוסף לטיפול הספציפי נגד הגורם הזיהומי. כאשר מדובר בגורם לא זיהומי, הטיפול הוא לרוב אנטי-דלקתי, הנפוץ ביותר טיפול בסטרואידים. במקרים של דלקת כרונית, יש צורך בטיפולים נוספים כמו תרופות אימונוסופרסיביות (מדכאות מערכת חיסון) ותרופות ביולוגיות על מנת לצמצם את השימוש בסטרואידים לאורך זמן. הטיפול באובאיטיס קדמית כולל מתן תרופות נוגדות דלקת, בעיקר סטרואידים. אלה ניתנים בזמן האירוע החריף במינון גבוה בצורת טיפות, ובמקרים של התקפים קשים גם בטיפול בסטרואידים בהזרקות ליד העין, דרך הפה או דרך הווריד. טיפול משלים נוסף הוא בטיפות הרחבת אישונים על מנת למנוע התפתחות הידוקים במפתח האישון. טיפות אלה מטשטשות את הראייה לקרוב וגורמות לסינוורים באור.

באובאיטיס אמצעית הטיפול ניתן באמצעות נוגדי דלקת, בדרך כלל סטרואידים בכדורים או בזריקות סביב גלגל העין או לתוך העין. במקרים קלים, שבהם אין ירידה בראייה, ניתן להסתפק במעקב ללא טיפול. במקרים כרוניים, שאליהם מתלווה ירידה בראייה, נותנים תרופות – בכדורים או בזריקות – שמדכאות את מערכת החיסון. התרופות ניתנות למשך זמן רב, לפחות שנתיים.

הטיפול באובאיטיס אחורית תלוי בסוג המחלה ובגורם לה. אם מדובר בזיהום, הטיפול כולל תרופות נגד הגורם הזיהומי. אם מדובר במחלות אוטואימוניות או דלקתיות הטיפול כולל תרופות נוגדי דלקת כמו סטרואידים (דרך הפה/בהזרקה סביב גלגל העין/הזרקה לתוך העין), תרופות שמדכאות את מערכת חיסון (כמו מטוטרקסט, אזטיופרין, מיקופנולט מופטיל, ציקלוספורין) וכן תרופות ביולוגיות (כמו נוגדי TNF אלפא, נוגדי CD-20).

לסיכום

אובאיטיס הינה קבוצה של מחלות עיניים דלקתיות, הפוגעות בחלקי העין השונים. מדובר במחלות לא שכיחות, אך חשובות לאבחנה מהירה ומדויקת וטיפול מהיר ויעיל על מנת להימנע מהופעת סיבוכים עיניים ושמירה על חדות הראייה ומבנה עין תקין. יש חשיבות רבה גם לבירור גופני מלא במקרים מסוימים על מנת לאבחן מחלות מערכתיות דלקתיות. במקרים רבים, מומחה האובאיטיס הוא הרופא הראשון לאבחן את המחלה המערכתית של המטופל בעקבות הדלקת העינית. יש חשיבות להפניה מהירה למומחה אובאיטיס על מנת להגיע לאבחנה נכונה, טיפול יעיל ומעקב קפדני.

לקביעת תור עם ד"ר יעל שרון התקשרו ל: 058-409-0470

תקראו עוד אודות ד"ר יעל שרון – מומחית אובאיטיס באתר המקצועי שלה