כוויה כימית בעין

כוויה כימית בעין מתרחשת כאשר חומר נוזלי, מוצק, אבקה ואירוסולים באוויר באים במגע עם העין. ברוב המקרים הכוויה מתרחשת עקב התזת החומר על הפנים אך היא עלולה לקרות גם עקב שפשוף העיניים לאחר מגע עם חומרים כימיים שונים. פוטנציאל הפגיעה של חומרים כימיים בעין הוא רב ומושפע מסוג החומר ומכמות החשיפה. במצבים קלים התוצאה יכולה להיות אדמומיות קלה וזמנית וגירוי של העין, ובמצבים חמורים הפגיעה יכולה להביא עד לכדי עיוורון או אובדן עין. חומרים בסיסיים גורמים לנזק הכי גרוע והם כוללים אמוניה וחומרי ניקוי שונים. במקרים של חשיפת העין לחומר כימי חשוב לקבל סיוע רפואי בדחיפות לצורך הערכה וטיפול מהירים.

כוויה כימית בעין

סימפטומים של כוויה כימית בעין

הסימפטומים תלויים בסוג החומר שניתז לעין ולחומרת הפגיעה ועשויים לכלול תחושת צריבה וגירוי בעין, אדמומיות , כאב, נפיחות בעפעפיים, ראייה מטושטשת ודמעת מוגברת בעיניים.

הפעולה הראשונה שתבוצע לאחר כוויה כימית היא שטיפת העין באופן יסודי. שטיפה שכזו מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לפציעה ולנזק ארוך טווח. לאחר השטיפה הרופא ימדוד את רמת חומציות (PH) הדמעות כדי לקבוע אם החומר הכימי נשטף כראוי. בהמשך יבצע רופא העינים בדיקת עיניים מקיפה על מנת לאתר את מיקום הפגיעה ולהעריך את חומרת הנזק שנגרם. חשוב להקפיד להגיע לבדיקות מעקב במידה ונדרשו , על מנת לשלול התפתחות סיבוכים ולעקוב אחר ריפוי תקין של העין.

סיבוכים אפשריים עשויים לכלול ניקוב של הקרנית – הכוונה לפגיעה בכל עובי הקרנית שהינה שכבה שקופה וכיפתית על פני שטח העין. במקרים קלים יותר עלול להיווצר כיב קרנית שהינו נזק שטחי שפוגע בחלק משכבות הקרנית אך לא חודר אותה. סיבוך נוסף שעלול להיווצר זמן מה לאחר הכוויה הוא קטרקט , ובנוסף המטופלים יכולים לסבול מגלאוקומה (פגיעה בעצב הראייה) , נזק לרשתית העין ועד כדי אובדן ראייה במקרים חמורים.

האם ניתן למנוע כוויה כימית בעין?

ניתן להפחית במידה רבה את הסיכון לכוויה בעין על ידי הקפדה על כללי בטיחות – הקפדה על משקפי מגן, עבודה עם חומרים מסוכנים במידה ומוסמכים לכך בלבד, והרחקת חומרים מסוכנים מהישג ידם של ילדים.

במידה והעין נחשפה לחומר כימי הדבר החשוב ביותר הוא להגביל את הנזק על ידי שטיפה מהירה ויסודית של העין עם מים. שטיפה טובה כוללת זרם חזק של מים נקיים ולאחריה חשוב לפנות במהר לבדיקת רופא.

הטיפול בכוויה כימית משתנה בהתאם לחומר הפוגע ולחומרת הפגיעה אך ככל הנראה יכלול שיכוך כאבים, אנטיביוטיקה מקומית כדי למנוע זיהום, תחליפי דמעות לסיכוך העין וכדי שהעפעף לא יפגע בתהליך ריפוי הקרנית ונוגדי דלקת. במקרים חמורים יש צורך באשפוז וטיפול אינטנסיבי, תוך כדי מעקב לזיהוי סיבוכים בשלב מוקדם.