קרנית

קרנית העין בנויה ממספר שכבות שונות (מבחוץ פנימה): אפיתל, שכבה בזאלית, שכבת באומן, סטרומה, ממברנת דצמנט ואנדותל.


מאמרים נוספים:
קרנית

פטריגיום
– קרטוקונוס
– רוזציאה

מהו פטריגיום (Pterygium)?

מהו קרטוקונוס (Keratoconus)?

מהו רוזציאה (Rosacea)?


הקרנית תורמת 2\3 מהכוח האופטי של העין (40D מתוך 60D). לקרנית יש צורה ספריקלית בשליש המרכזי שלה אשר בעל קוטר של כ4mm. העובי של הקרנית באזור המרכזי הוא הדק ביותר ונמדד ב0.5mm, לעומת הפריפריה שמגיעה עד לעובי של 1.0mm.

קרנית

שכבת האפיתל (Corneal Epithelium) והשכבה הבזאלית (Basal Lamina)

שטח הפנים הקדמי של הקרנית מכוסה אפיתל סקוומוטי רב שכבתי לא מקורנן (nonkeratinized stratified squamous epithelium). השכבה הבזאלית היא עמודית ומחוברת ללמינה (Lamina) ע"י המידזמוזומים (hemidesmosomes).מעל השכבה הבזאלית יש מספר שכבות של תאים פוליגונלייים (wing cells) אשר מחוברים אחד לשני על ידי זונולות (zonules) ומהווים שכבת ממברנה עבור האפיתל.

התאים האפיתליים נודדים בשני מישורים

פנימה->חוצה: נדידה מהשכבות העמוקות לשכבות השטוחות.

פריפרית->מרכזית: נדידה משכבת הלימבוס (corneal limbus) למרכז. תאי הגזע ממוקמים באזור הלימבוס ולכן פגיעה ניכרת לאזור זה יוביל לפגמים כרוניים באפיתל הקרנית.

שכבת באומן (Bowman's Layer)

מתחת לשכבה הבזאלית ישנה ממברנה על שם באומן (Bowman's membrane). מדובר בעצם בשכבה החיצונית ביותר של הסטרומה של הקרנית. פגיעה באזור זה מוביל לצלקות בקרנית העין.

שכבת הסטרומה של הקרנית (Corneal Stroma)

הסטרומה של הקרנית מהווה 90% מעובי הקרנית. הפיברילים (fibrils) של הקרנית זהים בגודלם ומסודרים בצורה מדויקת כך שהקרנית נשארת שקופה. 5% מנפח הסטרומה תפוס על ידי קרטוציטים (keratocytes) אשר דומים לפיברוציטים (fibrocytes), הם גם מסודרים בצורה כזאת שמאפשרת לקרנית להישאר שקופה.

ממברנת דצמנט (Descement's Membrane)

ממברנת הדצמנט מהווה השכבה הבזאלית של שכבת האנדותל של הקרנית. השכבה הזאת מתעבה לאורך זמן (מ4 מיקרו מטר בלידה ל12 מיקרו מטר במבוגרים)

אנדולת הקרנית (Corneal Endothelium)

אנדותל הקרנית בנוי משכבה אחת של תאים. צפיפות התאים היא כ3000 תאים למילימטר מרובע.
רופא עיניים מיומן יכול לזהות את המאפיינים של התאים הללו בעזרת מיקרוסקופ ספקולרי (specular microscope) במנורת הסליט (slit lampp). מספר התאים בשכבת האנדותל יורד עם השנים. התאים הללו אחראים על סילוק המים מהסטרומה של הקרנית ושמירה על שקיפותו. פגיעה בשכבה הזאת כתוצאה מניתוחים או מחלות מולדות כגון דיסטרופיית אנדותל על שם פוקס (Fuchs Endothelial Dystrophy) יוביל לבצקת בשכבת הסטרומה, פגיעה בשקיפות הקרנית ובסופו של דבר לפגיעה בראייה.


מאמרים נוספים:
קרנית

פטריגיום
– קרטוקונוס
– רוזציאה

מהו פטריגיום (Pterygium)?

מהו קרטוקונוס (Keratoconus)?

מהו רוזציאה (Rosacea)?

שתפו דף זה ברשתות החברתיות